יום אחד ביער נתהלך. שלובי ידיים נפסע בינות לעצים ועל השרכים המרפדים רגלינו.
יום אחד ביער נתהלך, קשובים לצלילים ולהמיית הצפורים. נשמע כל אחד בדרכו את החיים הפרושים לכל כיוון.
יום אחד ביער נתיישב, ונצפה יחד בעולם שסביבנו.
יום אחד ביער נחלוק רגע של שקט, בו אנחנו רק קיימים ותו לא.
באותו הרגע נהיה שנינו באותו מקום. נראה את היופי בכל דבר ודבר. ננשום יחד את אותה אווירה.
יום אחד ביער נשכב. כך סתם, באמצע הטבע, נעצור לרגע ונחלוק אחד את השניה.
לא יהיה שום דבר מעבר לספירה שניצור. ידיים אוחזות שפתיים אוחזות רגליים.
יום אחד ביער נשכב. כך סתם באמצע הטבע, נאחזים זה בזו כדי לא לטבוע. שוקעים עמוק כשגוף נטמע בגוף ואנחנו פשוט זזים כי אי אפשר אחרת.
יום אחד ביער אני אטעם אותך, כמו שאתה באמת, ללא כיסוי ואתה עירום כמוני. אני אניח לפי למצוא את שלו, להגיע למקומי השמור.
יום אחד ביער אני אנשוך לך בצווארך. כך סתם כדי להשביע רעבוני. אשלח ידי למחוזות חפצן ואוכל חתיכה ממך. עכשיו אתה בתוכי ביותר מדרך אחת. עכשיו אתה באמת מתחיל להכנס אלי. אני מהרהרת לי בקול רם על סוגיות שונות בעונג כשאתה מקיף אותי בזרועותיך ולשונך שלובה בלשוני.
כשאתה מחייך לעצמך ויודע שאני מביטה בך.
יום אחד ביער נתהלך. נשב לחלוק את הרגע ונעשה אהבה.
