ארס מוריאנדי

לצפות ולספור את הדקות עד שאאלץ להתפשט מהתחפושת.
אמנות הציפייה כוללת גם הרבה תחכום. לא רק לכשכש בכלב אלא גם באמת לשים ממתק בסוף.
כשאני יודעת כמה כיף הולך להיות לי. אני מוכנה להתגמש כשזה נוגע לממתקים.
מתמתחת ומרגיעה עצמי, כמו חתולה מתעוררת, מהמהמת לעצמי שירים ללא מילים ורוקדת לבבואה שמולי.
אתה מוזמן בזאת להעיר אותי, וזו ההזמנה היחידה שאתה צריך.
הזמן חלף לו בדרכו שלו, ממשיך בזרימתו הנצחית באדישות מוחלטת לנקרה בדרכו.
ישנתי הרבה ימים והרבה עונות, ועכשיו אני מוכנה להתעורר. רוצה שאתה, איך לומר.. תחדיר בי מוטיבציה.
אני מוכנה לצאת מהמערה בה חסתי ולשוב ולחיות בנעימים, ולהתחיל בך.
עם הקיץ המחיש צעדיו גם אני מוכנה לפרוץ ולהחזיר פריחה בכל. ונתחיל בך.
אני מוכנה שוב להנות מהדרך בה אתה מפשיט אותי חסר מנוחה, חסר סבלנות ומגורה מספיק כדי להיות החלטי בעניין.
מוכנה לשוב ולהנות מהדרך בה אתה שש למלא כל גחמה שלי. מתאמץ לכבודי ומוכן למות במקום בכל רגע מחדש.
אני שמחה שטוב לך איתי כי זה דוחק בך לוודא שטוב גם לי. ומותק, תאמין לי שטוב לי.
כל כך טוב לי שאני מוכנה לסור על עקבותיי ולשוב ולבלות איתך. מוחי מעקצץ כשבדמיוני רצות תמונות שלנו שוכבים.
ניצוצות קטנים של מתח, ואתה כל כך טוב בלמצוא לי דרכים להרגע. נושך את הדגדגן שלי ומחייך לעצמך.
אין מספיק ריסון עצמי בעולם כדי למנוע ממני לצעוק. אנחנו השילוב המושלם בין שני הדוניסטים שרוצים להשקיע.
אני אראה אותך מתפתל חסר ישע כשאחזיק את העטרה שלך בין השפתיים ואוכל לשמוע אותך צוחק כשאעביר לשון חדה.
במרתון המרוץ למיטה אנחנו ננצח.

יהיה עוד...