מסע בתוך ראשי...

בהיתי בו קצת, להסיח דעתי מהנסיעה הארוכה והמשעממת שעוד עמדה לפני. זיפים קצרים שנתנו חספוס לפנים המתוקות יחסית, של ילד-גבר, שפתיים רכות שהציתו בי חמימות נעימה בבטן.
השיער השחור החלק שנפל קצת על המצח. נון-שלאנט ממגנט. יכולתי לחוש כמעט את הדופק שפעם בבסיס הצוואר שלו.
כמו ערפד בחנתי את הצוואר הזה. חלק, שקע גברי בבסיסו בין כתפיים רחבות שמעכו את המושב. קלטתי שהוא ישן.
עיניו עצומות מאחורי המשקפיים. לפחות הוא לא יבחין במבטים המפשיטים שלי. חייכתי. בחנתי את כולו, מהחזה שנראה חם וטעים מפתח החולצה, לבטן השטוחה מתחתיה, למפשעה, לרגליים.
הסמקתי קצת למחשבה שאני מדמיינת את הבחור המסכן הזה ערום לחלוטין באוטובוס מלא אנשים.
שתי ילדות שיישבו מאחוריו הרימו את הטונים קצת. הוא פתאום התעורר ושלח מבט סביב.
קפאתי במקום, משותקת למחשבה שהוא שם לב שאני נועצת בו מבטים מחרמנים במיוחד.
הוא הסתובב אחורה, אל שתי הקרציות והעווה פניו בהבעה של שאט נפש. כמו לעצמו מילמל משהו וחזר לישון.
התמקדתי רק בדופק שראיתי פועם בצידי הצוואר שלו.
באופן פולשני כמעט חזרתי לתמונה שציירתי בראשי ונתתי לדמיון שלי להשתולל. הידיים שלו שהיו מונחות על הבטן נראו לי בדיוק בגודל הנכון לכל שד שלי.
דמיינתי את הפה שלו מנשק אותי, עובר לחזה מוצץ אותי קצת. ראתי את הילדות יורדות בתחנה ולא חשבתי פעמיים לפני שעברתי לשבת מאחוריו.
אמנם איבדתי את זווית הראייה אבל יכולתי להריח. אפטרשייב נעים מעורב בקצת ריח גוף.. ריח גוף שמשום מה רק גרם לי להרטיב את עצמי.
כמו חולת רוח המשכתי לדמיין מה הייתי עושה איתו. התנוחה שבה ישב, האגביות שבה נח הגוף הגדול הזה על המושב שמולי רק גרמה לי יותר להתפרע.
דמיינתי כמה כבד יהיה מעליי, איך יחזיק לי את הידיים מעל הראש ויחייך כשישמע אותי גונחת. כל המחזה הזה רץ בראשי כמו סרט, כמו זיכרון שאני מחיה שנית להנאתי האישית רק שהיה מומצא לחלוטין. יכולתי לראות ממש את עיניו נסגרות כשהוא שוכב תחתיי, נאנח.
רציתי לטעום את הצוואר הזה, הדופק שלי בשמיים. נואשות נלחמתי בעצמי לא להרים יד ולגעת בקווצת שיער. הוא לא ירגיש.
כמו כלב סורר פקדתי על עצמי לא לעשות זאת. רק להישאר בתחום הבטוח, בתחום הדמיון החולני שלי והתמסרתי אליו. שלל התמונות, המגע שידעתי שיהיה לו, הקולות, הכל התערבב לי למין הזיה מעורפלת של סקס חושני עם הבחור הזה שמעולם לא ראיתי אפילו לפני כן.
באנחת צער קמתי ממקומי לתחנה שלי. ירדתי מהאוטובוס בהרגשה שמשהו נגזל ממני. הזכות לענג את הגבר הזה שבעצם היה יציר דמיוני בלבד. הזכות להנות ממנו.
דברים כאלה משגעים אותי, מושכים אותי יותר לתוך הטירוף. המומה מגירוי הלכתי הביתה לבד, חמה כל כך שיכולתי לאנוס את הגבר הראשון שיעז להסתכל לי בעיניים. ידעתי שאני חייבת לפרוק את החוויה הזו אחרת אני אשתגע. אז הנה.